הרשות המבצעת היא - לא אם הילדים !

ב"ה

הרשות המבצעת היא - לא אם הילדים !

ברשימה זו אעסוק באכיפת פסק דין מזונות ילדים על ידי האם.

אתאר דרך זו ואטען שאינה נכונה ואינה הוגנת כלפיי האם.

אעלה השערה מדוע האם צריכה לאכוף את פסק הדין נכון להיום.

אציע דרך הסתכלות שונה על הנושא ופתרון.

בפני האם שתי אפשרויות לאכיפת פסק הדין.

האחת באמצעות ההוצאה לפועל והשנייה על ידי ביטוח לאומי.

דרך הגבייה באמצעות ההוצאה לפועל

ראשית האם צריכה להיעדר מהעבודה על מנת לגשת להוצאה לפועל.

לשכות ההוצאה לפועל פתוחות רק בשעות הבוקר.

האם צריכה להמתין בתור הארוך , למלא טפסים שלא תמיד ברורים , להגיש בקשות לשביעות הבנתו של הרשם , לצלם מסמכים עבור מסירה לאב ועבור הלשכה , למסור פרטים מזהים על האב הכוללים כתובת למשלוח דואר שלא תמיד ידועה לה.במקרים בהם לא ידועה לאם כתובת מגורי האב או מקום עבודתו תצטרך לשכור את שירותיו של חוקר פרטי לצורך גילוי המידע הנחוץ.

לאב יינתנו בדרך כלל 20 ימים כדי להגיב לבקשת האם.ימי שליחת הדואר אינם נחשבים במניין 20 הימים.במידה והאב יגיב תתנהל תכתובת ארוכה ואפילו ייקבע יום לצורך דיון בפניי הרשם.הדיון ייקבע בהתאם ליומנו העמוס של הרשם.

בינתיים....האם לא מקבלת את תשלום המזונות ואין לה איך להתמודד כלכלית עם סיפוק הצרכים של הילדים שכאמור אותם קבע בית המשפט.

בסוף ההליך הארוך והמעייף תינתן החלטת הרשם שאם האב לא ישלם את דמי המזונות הקבועים בפסק הדין, תאושר בקשת האם. במקרה שהאב לא ישלם יצטבר חוב שיקים לאם זכות לסעדים כמו עיקול משכורת (במידה והאב עובד) , עיקול חשבונות בנק , קופות גמל למיניהן וגם אפשרות לקבל צו מאסר ל 21 יום.

דרך גבייה זו מאלצת את האם להגיע ללשכת ההוצאה לפועל לעיתים תכופות.

סביר להניח שהאם תאלץ לעזוב את מקום עבודתה (אם לא פוטרה) כדי להתפנות ל"עבודה" החדשה שלה - הליך הגבייה של דמי המזונות.

הגבייה דרך ביטוח לאומי

האם יכולה לגשת לביטוח לאומי ולהגיש בקשה לקבלת המזונות.גובה דמי המזונות שיינתנו לאם על ידי הביטוח לאומי ייקבע על ידי התקנות של הביטוח הלאומי או על פי פסק הדין (הנמוך מבין השניים).קבלת המזונות מביטוח לאומי מותנית. למשל אם שמשתכרת ביותר מהסכום הקבוע בתקנות הביטוח הלאומי אינה זכאית לקבל את דמי המזונות.אם שלה יותר משני ילדים תקבל רק עבור שני ילדים בלבד.

בשתי הדרכים המוצגות האם צריכה לשאת בנטל הגבייה ולשלם מזמנה, כספה, טרחתה ואף לוותר על זכותה לעבוד ולהשתכר כבעבר.

מדוע האם צריכה לאכוף את פסק הדין ?

הסתכלות המחוקק על פסק דין מזונות היא הסתכלות במישור האזרחי. האב הוא החייב והאם היא הנושה (בשם הילדים). כמו בכל חוב של אזרח כלפיי אזרח הגבייה מתבצעת על ידי ההוצאה לפועל.

נשאלת השאלה האם חוב המזונות הוא כמו חוב רגיל ?

יש הבדלים רבים כמו למשל שחוב מזונות הוא חוב מתמשך לאורך זמן שמתחדש מידי חודש , על חוב מזונות אין חקירת יכולת ועוד הבדלים שלא אעמוד עליהם ברשימה זו.

כאן אתייחס להבדל מהותי בעיניי שהוא עילת החוב , מקור החוב.

האב חייב במזונות ילדיו מכוח החוק. להבדיל מחוב רגיל שעילתו אחרת כמו למשל מכוח חוזה. המדינה קבעה שהאב חייב לשלם מזונות לילדיו.

המדינה צריכה להיות אחראית לגבות את דמי המזונות של הילדים מהאב עבורם.

המדינה אחראית להבטיח את זכויות הילדים ועל כן מוטל עליה לאכוף את מחויבות ההורים לדאוג לשלומם ובכלל זה מזונותיהם.

ישראל חתמה על אמנת האו"ם לזכויות הילדים בשנת 1991 ובה נכתב שהמדינות החברות ינקטו צעדים נאותים להבטיח גביית מזונות עבור ילד מאת הוריו הן בתחום המדינה והן מחוצה לה.

אדגים את ההסתכלות הזו באמצעות חוקים מחוק העונשין.סעיף 368ג לחוק העונשין "העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית , נפשית או מינית , דינו - מאסר שבע שנים.היה העושה אחראי על קטין או חסר ישע , דינו - מאסר תשע שנים." סעיף 362 לחוק העונשין "הורו של ילד שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים ...והוא אינו מספק מזון , לבוש , צרכי לינה וצרכי חיים חיוניים אחרים ...,דינו - מאסר שלש שנים.."

נשאלת השאלה כאשר הורה נמצא אשם בעבירות אלה ובית משפט אומר את דברו בפסק דין - מי אוכף את פסק הדין ?

לא יעלה על הדעת שהאם תאסור את האב.

לא יעלה על הדעת שהאם תאכוף את פסק הדין.

מדוע אם כך מצב הדברים בגביית חוב המזונות הוא אחר ?

הפתרון

המדינה כאמור מחייבת את האב לשאת בתשלום מזונות ילדיו.

המדינה אחראית כאמור להבטיח את זכויות הילדים.

המדינה כאמור חייבת לאכוף את מחויבות ההורים לדאוג לשלומם של הילדים.

לכן המדינה צריכה לשלם את מזונות הילדים לאם על מנת שאלה יקבלו את צרכיהם בזמן ובאופן סדיר.

המדינה צריכה לגבות מהאב את התשלום.

תשלום המזונות על ידי המדינה אינו אמור להיות מותנה במגבלות על האם.

אם הילדים אינה צד בעניין !